דו"ח חדש: סיקור ההתנתקות בתקשורת הישראלית

מחקר חדש של פרויקט מעקב התקשורת של קשב קובע:

בסיקור ההתנתקות הקצינה התקשורת הישראלית את תדמית המתנחלים; הזניחה את המשמעויות המדיניות וההיסטוריות של התהליך; והעלימה את השלכותיו על הפלסטינים.

במחקר נבדקו כל מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 1, 2, ו-10 וכל גליונות 'ידיעות אחרונות', 'מעריב' ו'הארץ' בין 1-24 באוגוסט 2005. בסה"כ נבדקו למעלה מ-2,000 כתבות ודיווחים. מהמחקר עולה כי אף-על-פי שהכתבים העבירו למערכות החדשות תמונת מציאות מורכבת, בתהליכי העריכה הודגשו, באופן עקבי, היבטים חלקיים ומטעים:

• למעלה מ-1,100 דיווחים עסקו בתגובה הצפויה של המתנחלים להתנתקות. הסיקור העצים את תדמית המתנחלים כקבוצה אלימה ומסוכנת, כמו גם את תכניותיהם להתנגד לפינוי בכוח ולאיים על עצם היכולת לממש את ההתנתקות.

• למעלה מ-1,200 כתבות עסקו בסבל הישראלי המתלווה לפינוי. העיסוק בתועלת שבהתנתקות, או במחיר ששילמו ישראלים כדי לאפשר את קיום ההתנחלויות ולהגן עליהן, והסבל הפלסטיני שנגרם בעטיין - היה מועט מאוד.

• היעדר הפרספקטיבה ההיסטורית והמדינית בסיפור ההתנתקות שהוצג בתקשורת דחק את הצד הפלסטיני לשולי הדיווח. למרות השקט המוחלט מצד הפלסטינים בתקופת ההתנתקות, הם הגיעו לכותרות בעיקר בנסיבות שליליות או מאיימות.

לתקציר הדו"ח
למצגת עיקרי הדו"ח ודוגמאות נבחרות (Power Point)
לדו"ח המלא, כולל דוגמאות בתמונות (PDF)

קשב מראיין
דני רובינשטיין: להערכתי, ישראל הרעילה את ערפאת

דני רובינשטיין, כתב 'הארץ', מדבר - על עצמו, על הפלסטינים, על התקשורת והממסד הפוליטי

"...לאט לאט הבנתי שאין כל-כך הבדל בין Views ו-News, שלכתוב את הידיעות זה גם להביע דעה... הסיקור, התקשורת - הם חלק מהחברה, כמו בתי-המשפט... רק ב-87', 88', אחרי מסע ההתנחלות הגדול של 80'-81', התחילו להבין בציבור שאי אפשר יהיה להישאר בשטחים לנצח..."

"התקשורת, ברוב המקרים, בסופו של דבר נוהה אחרי הממסד. לי, באופן אישי, יש הערכה, שמבוססת על כמה ממצאים ועדויות, שערפאת הורעל על-ידנו. ולכתוב את זה היום נראה כמו מלחמה בטחנות רוח..."

"הלויאליות של הפלסטינים לממסד גדולה פי עשרה משלנו בדיווחים. לא רק זאת; הם יודעים שהמאבק העיקרי בינינו לבינם הוא לא צבאי, אלא מאבק פוליטי, שבו התקשורת היא שדה הקרב העיקרי. והם לא יכולים להרשות לעצמם למתוח ביקורת עצמית, או להצדיק אותנו..."

"אני גדלתי במה שקוראים 'ארץ-ישראל העובדת'. גדלתי באווירה ציונית מאוד... גם לציונות יש גבול. צריך לסדר את חוק השבות מחדש, כי הערבים - יש להם גם זכויות בארץ הזאת".

לראיון המלא

דני רובינשטיין

מחקרי קשב - איך זה עובד?

מחקרים רבים מצביעים על חשיבותם המכרעת של אמצעי התקשורת כמקורות העיקריים דרכם מקבלים האזרחים מידע פוליטי. השפעתה המכריעה של התקשורת על עיצוב עמדות הציבור הישראלי כלפי הסכסוך וכלפי הפלסטינים עצמם מתחזקת נוכח דפוסים מיוחדים, המאפיינים את פעולת התקשורת בהקשר של סכסוך אלים.

מחקרי קשב נוגעים כולם לסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מטרתם איננה להשוות את הסיקור לתמונת-מציאות "נכונה" ומוחלטת. הבדיקה היא השוואתית ופנים-טקסטואלית; בעוד הכתבים מספקים, לעתים תכופות, מידע מגוון, מורכב ומלא יחסית על הסכסוך, תהליך העריכה מותיר אחריו, פעמים רבות, כותרות ראשיות ועמודים ראשונים נעדרי מורכבות. המחקר סוקר את כלל החומרים שפורסמו בכלי התקשורת הנבדקים, ומשווה אותם למסרים המרכזיים שמועברים אל צרכני החדשות.

הבדיקה היא מקיפה ולא מדגמית, ומכסה את כל גיליונות העיתונים ומהדורות החדשות המרכזיות בתקופה הנבחרת. ממצאי המחקרים שנערכו בקשב עד היום מצביעים על דפוסי סיקור בעייתיים, המנציחים סטריאוטיפים שליליים ויוצרים תמונה מעוותת של המצב אצל צרכני התקשורת הישראלים.

עוד על המתודולוגיה של פרויקט מעקב התקשורת

מאמרים: התקשורת הישראלית וההתנתקות

ארבעה מאמרים בגיליון "העין השביעית" מספטמבר 2005 עסקו בסיקור ההתנתקות.

"העין השביעית" על סיקור ההתנתקות

ב-19 ביוני 2005 התקיים במסגרת ה"פורום לאחריות תקשורתית" של הרשות השנייה דיון שכותרתו: "ההיבטים האתיים בסיקור התקשורת את תהליך ההתנתקות".

דיון הרשות השנייה על סיקור ההתנתקות

"העין השביעית", ספטמבר 2005

בעדכון הבא: 

העדכון הבא יעסוק בסיקור של התקשורת הישראלית אירועים בהם נהרגים פלסטינים על-ידי כוחות הביטחון של ישראל: האם יש הבדל בין סיקור הריגתם של מי שהשתתפו בלחימה לבין סיקור הריגתם של אלה שלא השתתפו בה? איך מתייחסת התקשורת לגרסאות השונות של הצדדים? האם הסיקור ביקורתי? האם התקיימו תחקירים עצמאיים? שאלות אלה ואחרות ייבחנו בדו"ח קשב הבא, שיפורסם לראשונה בעדכון.

לפרסומים נוספים של פרויקט מעקב התקשורת

הארץ, 8.12.2005, עמוד 5