בעקבות פניות רבות ומפגשים שערכנו עם קבוצות שונות במהלך השנה וחצי האחרונות, הנה תשובות לכמה מהשאלות הנפוצות אודות קשב:

1. כיצד מתבצע מעקב התקשורת בקשב?

מדי יום קוראים חברי צוות המחקר של קשב את גיליונות "הארץ", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", וצופים במהדורות החדשות המרכזיות של ערוצים 1, 2 ו-10 של הערב הקודם. במהלך פעולת הניטור היום-יומית מקוטלגים החומרים הנוגעים לסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני בארכיון ממוחשב, לפי נושאים והשערות מחקר. כל נושא נבדק במשך תקופה מסוימת, קבועה מראש (בד"כ 3-6 שבועות). בכל פרק זמן כזה נבדקות כלל הידיעות הרלוונטיות לנושאים שעל הפרק.

בחירת נושאי המחקר נעשית לפי מספר קריטריונים: חשיבות הנושאים, מרכזיותם בסיקור, הרלוונטיות החדשותית שלהם בעיתוי המסוים וכדומה. עם בחירת נושא המחקר, מתקיימת בדיקה מקדמית של שבוע, אחריה מנסחים החוקרים את שאלות המחקר הנוגעות לדפוסי עריכה אפשריים של החומרים הרלוונטיים. לאחר איסוף החומר הגולמי מנסים החוקרים לענות על שאלות המחקר: האם אכן מתקיימים דפוסי העריכה המשוערים? ואם לא - האם עלו מהבדיקה הפרטנית דפוסים אחרים? האם יש קשר בין הדפוסים? מהו? התשובות לשאלות הללו מהוות את הבסיס התכני למחקר, שממצאיו מתפרסמים בהמשך כדו"ח.

2. על מה מבסס קשב את ביקורתו?

הביקורת של קשב על סיקור התקשורת הישראלית את הסכסוך אינה מבוססת על פרשנות עצמאית למציאות הפוליטית. הביקורת מתמקדת בהשוואה בין סך המידע המתפרסם בכלי התקשורת, לבין חלקי המידע שמובלטים או נדחקים לשולי הסיקור באופן שיטתי, באמצעי עריכה שונים. לטענת קשב (המגובה במחקרים רבים- ר' מתודולוגיה), כלי-התקשורת נוטים להציג את הסכסוך באופן חד-מימדי ולהתעלם ממורכבותו. מאחר שלכלי התקשורת המרכזיים השפעה משמעותית על תפיסת המציאות של הציבור כולו, הרי סיקור שטחי מדי, פירושו גם- תמונת מציאות שטחית מדי. תפיסה חד-צדדית של המציאות, טוען קשב, תורמת להקצנת עמדות ולהפחתת הנכונות להקשיב לעמדות שאינן בקונצנזוס - ובוודאי לעמדות של הצד השני לסכסוך. ההשוואה הפנים-טקסטואלית מאפשרת לאתר דפוסי עריכה פגומים, מבלי להעמיד תפיסה פוליטית אלטרנטיווית - ושנויה במחלוקת - של האירועים עצמם.

3. במה שונה מעקב התקשורת של קשב מזה של ארגונים אחרים?

הזירה התקשורתית רוויה בקבוצות וארגונים שמפנים חיצי-ביקורת אל כלי-התקשורת השונים, ומאשימים אותם בסיקור חד-צדדי ובעייתי, לפעמים אפילו בסיקור מוטה בזדון. קשב נבדל מארגונים אלה בכמה מובנים: (א) מחקרי קשב מבוססים על בחינה מוקפדת ושיטתית של כלל הידיעות בנושא הסיקור הנבדק, לאורך תקופה משמעותית. זאת, בניגוד לרוב הביקורות, העוסקות בדרך-כלל בידיעה מסוימת או בידיעות ספורות. (ב) קשב אינו טוען להכרה נכונה יותר של המציאות בשטח; בעוד שרוב הארגונים המבקרים את התקשורת טוענים כי היא מעבירה לצרכניה תמונת-מציאות לא נכונה, מתמקדת הביקורת של קשב באיתור דפוסי עריכה המבליטים היבט אחד הנובע  מהחומר ששולחים הכתבים למערכת, ודוחקים לשולי הדיווח צדדים אחרים שלו (ר' גם בתשובה לשאלה הקודמת). (ג) קשב אינו מנסה לקבוע את המניעים לדפוסים הבעייתיים, ואינו מניח שמקורם בכוונת-מכוון. גם כאשר מוזנחים דיווחים על היבטים מסוימים של המציאות באופן שיטתי, ההזנחה היא, ככל הנראה, תוצאה של גורמים רבים, שאת חלקם אי אפשר לקבוע, ומינונם משתנה. הנחת היסוד של קשב היא, אם כן, שציבור העיתונאים מעוניין לעשות את עבודתו נאמנה. אנו מאמינים שהשירות המחקרי המקצועי שמקבלים הכתבים והעורכים דרך מחקרי קשב תורם לפרספקטיבה המקצועית שלהם, ומאפשר שינוי הדרגתי של חלק מדפוסי הסיקור הבעייתיים.

4. מהם ערוצי הפעילות העיקריים של קשב?

קשב רואה לעצמו שני קהלי-יעד עיקריים: ציבור העיתונאים והציבור הרחב המתעניין בסיקור התקשורתי. צוות קשב עורך פגישות עם מערכות-חדשות בכלי תקשורת מרכזיים בישראל, ונפגש גם באופן אישי עם עיתונאים ועורכים. בפגישות מוצעים לעיתונאים ממצאי המחקרים של קשב ככלי-עבודה וכפרספקטיבה נוספת, ארוכת-טווח, לעבודתם. דו"חות קשב נשלחים באופן סדיר לעיתונאים ולאנשים בעמדות מפתח ציבוריות שיש להן נגיעה לתחום התקשורת, ולכל מי שמבקש להיות מנוי על רשימת התפוצה של קשב. בנוסף, שולח קשב לעיתונאים ולמתעניינים עדכון תקופתי ובו עיקרי המחקר האחרון של הארגון, ראיון עם עיתונאי/ת בנוגע לתפיסתו את העבודה העיתונאית ואת סיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וקישורים לחומרים מקצועיים נוספים. קשב מקיים גם הרצאות בפני גופים חינוכיים ואחרים, ומגבש תוכניות לשיתוף-פעולה תכני יחד עם גופים אקדמיים ומקצועיים מתחום התקשורת.

5. מי מממן את קשב?

קשב הוא ארגון עצמאי, ואינו ממומן על ידי אף גוף תקשורתי או ממשלתי. פרויקט מעקב התקשורת של קשב ממומן מתרומה עיקרית של האיחוד האירופי, וכן מתרומות של הקרן החדשה לישראל ושל Foundation for Peace in the Middle East.

6. איך תוכלו לסייע לנו?

כדי להמשיך בפעילותנו אנו זקוקים לסיוע כספי. תרומות ניתן להעביר לכתובת הארגון: קשב, ת.ד. 8005, ירושלים 91080 או ישירות לחשבון קשב בבנק הבינלאומי הראשון, סניף ראשי ירושלים, חשבון מס' 750328. כל תרומה תתקבל בברכה.

ניתן להשתתף בפעולה של קשב במגוון דרכים: הפצת העדכון התקופתי בדואר האלקטרוני, ביצירת קשר בין קשב לקבוצות המעונינות בשיתוף-פעולה או בגורמים המעונינים להיחשף לממצאינו. כמו כן אנו זקוקים למתנדבים לסיוע בתרגום מקצועי עברית-אנגלית ובעבודה תומכת במשרדנו. נשמח לקבל הצעות ורעיונות נוספים לשיפור פעילותנו.

ניתן ליצור אתנו קשר בדואר האלקטרוני: info@keshev.org.il, או בטלפון: 02-6221126.