לכבוד:
אמנון דנקנר
עורך "מעריב"

שלום רב,

אנו מבקשים למחות בתוקף על האופן בו הציג עיתון "מעריב", בגיליונו מה-11 ביוני, את התקרית הקשה שבה נהרגו שבעה בני משפחה פלסטינית אחת, ורבים אחרים נפצעו, בחוף בית להייה בעזה, ב-9 ביוני.

אמצעי תקשורת מרכזיים, מודפסים ואלקטרוניים, בארץ ובעולם, הקדישו זמן ומקום נרחבים לסיקור הטרגדיה בעזה ומשמעויותיה. שני העיתונים הגדולים האחרים בישראל, "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", הקדישו לתקרית את עמודיהם הראשונים ועסקו בה בכותרותיהם הראשיות. הם התייחסו לאירוע בכובד ראש – הן מנקודת המבט ההומניטרית, הן מבחינת התרומה האפשרית של האירוע להסלמה חוזרת של הסכסוך, והן מבחינת השאלות הקשות שהאירוע מחייב לשאול על תפקודו של צה"ל בתקרית. לא ניתן, לצערנו, לקבוע שכך נהג גם "מעריב". 

בעמודו הראשון של העיתון אין כל התייחסות לאירוע. פשוט כך. תחת זאת, נמצא מקום בעמוד הראשון לדיווח על כוננות פיגועים (שלא ניתן לה כל הסבר), למונדיאל – ואף לכותרת על "חתול שלא גורם לאלרגיה". הטרגדיה בעזה מופיעה בעמוד 2 של העיתון, באזכור עקיף של דוברים פלסטיניים על הריגתם של חפים מפשע, ובעמוד 3 – במסגרת פרשנויות. הדיווח העובדתי הראשון על התקרית מופיע רק בעמוד 4. קשה להפריז בחשיבות העובדות האלה: במסגרת המעקב הרצוף שאנו מקיימים אחרי הסיקור הישראלי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חוזרים ועולים דפוסי עריכה בעלי משמעות מכרעת: להבלטה ולהצנעה של ידיעות, בעיתונים ובמהדורות החדשות, יש השפעה עצומה על תודעתם של צרכני התקשורת. הסילוק של האירוע בעזה מעמודו הראשון של "מעריב" שולח מסר חד-משמעי לקוראים: מדובר באירוע בעל משמעות מוגבלת. כדי להבין את מעגל הדמים של הסכסוך הזה, וכדי למצוא דרכים לסיים אותו, אנחנו חייבים להביט גם על עצמנו. בגיליון ה-11 ביוני, "מעריב" מנע מקוראיו את המבט ההכרחי הזה.

והערה אחרונה: בעמוד 7 של אותו הגיליון, הופיעה כותרת ייחודית, שלא מצאנו באף כלי תקשורת ישראלי אחר. הכותרת אמרה: "למרות ההפצצות בעזה: ירי הקסאמים לא פחת". כותרת המשנה הוסיפה: "סתם מבזבזים את כספי המדינה" (המרכאות במקור). הנה כי כן, עמוק בתוך העיתון, מופיעה ביקורת משמעותית ביותר, מפי גורמים צבאיים, על הפעולה בעזה ועל משמעויותיה. זה חשוב, אבל אפשר היה לצפות מ"מעריב" לפרסם את הכותרת הזו בעמודו הראשון, אולי אפילו על חשבון החתול "שלא גורם לאלרגיה". לו היה עושה כך, היה "מעריב" תורם תרומה של ממש להבנה של קוראיו את מציאות חייהם.

בכבוד רב,