- דף הבית
- מי אנחנו
- מחקר תקשורת
- לימוד קריאה ביקורתית של תקשורת
- פעילות ציבורית
-
קשב והתקשורת
- דרישות קשב לעיתונות הוגנת
- קבילות לכלי תקשורת
-
הודעות לעיתונות
- פרס העיתונות של קרן אנה-לינד הוענק לעיתונאי ומנכ"ל ארגון "קשב" יזהר באר.
- אישור חוק החרם - תולדה של האווירה הציבורית
- התיקון לחוק לשון הרע מהווה גזר דין מוות עבור העיתונות החוקרת
- פרופ' מרדכי קרמניצר ביום עיון על הסיקור התקשורתי של פרשת ג'וואהר אבו-רחמה:
- "התיקון לחוק לשון הרע יפחית את התחקירים ודברי הביקורת שיפורסמו בתקשורת"
- פרויקט חדש לקידום קריאה ביקורתית של תקשורת בקרב מורים ובני נוער יהודים וערבים
- קשב ועיר עמים לראש הממשלה נתניהו
- ראיונות עם אנשי תקשורת
- הופעות בתקשורת
- קשב ברשת
- תקשורת תחת מתקפה
- עוד על דמוקרטיה ותקשורת
- קישורים
|
מחקר תקשורת |
מחקרי קשב
דף זה מרכז את מחקרי קשב שפורסמו משנת 2005 ועד היום. אחדים מהמחקרים לא הועלו עדיין לאתר ויועלו במהלך השבועות הקרובים. אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית.
לקבלת מחקרים וחומרים אחרים שעדיין לא הועלו לאתר, אנא
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
.
ניצחון בצבעי כחול-לבן
סיקור הפסיקה בעניין תביעת הדיבה בפרשת א-דורה בתקשורת הישראלית
פברואר 2012
מיד לאחר פרסום פסק הדין של בית המשפט בצרפת שזיכה את ד"ר יהודה דוד מאשמת הוצאת דיבה נגד ג'מאל א-דורה, מיהר ראש הממשלה נתניהו להתקשר לרופא, על מנת לברכו ולבשר לו שממשלת ישראל תשקול בחיוב לכסות את הוצאות המשפט.
האם תיאוריית הקונספירציה על נסיבות מותו של מוחמד א-דורה אכן קיבלה תמיכה מבית המשפט? התקשורת הישראלית המרכזית מאמינה, כמסתבר, שהתשובה על כך חיובית. כך לפחות מעיד ניתוח שערך קשב.
>> להמשך
השפעת התיקון לחוק לשון הרע על עבודת העיתונאים בישראל
סקר עיתונאים
ינואר 2012
בנובמבר 2011 עברה בקריאה ראשונה הצעת התיקון לחוק איסור לשון הרע, שעוררה ויכוח ציבורי נוקב. האם זו סכנה לחופש הביטוי ולעיתונות החוקרת בישראל, או צעד הכרחי שיחייב את התקשורת למשנה זהירות? האם תהיה לתיקון בחוק השפעה על פסיקות בתי המשפט?
לנוכח ויכוח זה, ערך "קשב" סקר בקרב עיתונאים על מנת לברר האם וכיצד, לתחושתם, ישפיע התיקון על עבודתם. מנתוני הסקר עולה כי התיקון לחוק מעמיד את העיתונות החוקרת בישראל בפני סכנה חמורה.
>> לקריאת תקציר הסקר
עלילת בילעין?
סיקור פרשת מותה של ג'וואהר אבו-רחמה
נובמבר 2011
ביום שבת בבוקר, ה-1 בינואר 2011, מתה ג'וואהר אבו-רחמה, בת 36 מבילעין, לאחר שיום קודם שאפה גז מדמיע שירה הצבא הישראלי לעבר מפגינים בהפגנה השבועית נגד תוואי גדר ההפרדה בכפר.
מחקר קשב שעסק בסיקור הפרשה מראה כי מרבית כלי התקשורת המרכזיים בישראל נמנעו מעיסוק בשאלות הקשות שעלו מהתקרית לגבי התנהלות הצבא בהפגנות נגד הגדר, תוך שהם מאמצים את גרסאות צה"ל השונות שהופצו לאחר התקרית ומתייחסים לגרסה הפלסטינית כעלילת דם.
>> אפשר גם אחרת: אפשרויות עריכה חלופית בסיקור פרשת אבו-רחמה
>> כתבה של הטלוויזיה החברתית בעקבות מחקר קשב
"היאכטה בידינו"
סיקור עצירת משט המחאה לעזה בתקשורת הישראלית
אוקטובר 2011
ב-19 ביולי 2011 עצר חיל הים הישראלי יאכטה בשם "דיגניטה אל-כראמה" שניסתה להגיע אל נמל עזה. מטרת הפעילים שהיו על היאכטה הייתה למחות כנגד המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה, אך מסר זה נדחק לחלוטין מהסיקור התקשורתי בישראל.
מהסיקור נעדרו גם דיווחים או נתונים על הסגר עצמו ועל משמעויותיו. התקשורת הישראלי אימצה, כמו במקרים רבים אחרים, את הנראטיב של "העולם כולו נגדנו" והציגה את פרשת המשט ועצירתו כמאבק בין טובים לרעים, שבו עמד צה"ל יפה במשימה הראויה שהוטלה עליו, עצר ספינה עוינת שניסתה לפרוץ את הסגר על עזה, באופן מקצועי, הומאני ומתחשב. ביקורת על מדיניות הסגר אמנם הופיעה בתקשורת הישראלית באותם ימים – אולם דווקא במדורי ביקורת הטלוויזיה, בהתייחס לסרט תיעודי ששודר ללא כל קשר למשט.
תיאטרון האבסורד?
סיקור מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק בעיתונות המודפסת
מרץ 2011
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של מחאת האומנים כנגד הופעה מעבר לקו הירוק, בארבעת העיתונים הגדולים בישראל.
באוגוסט 2010 הודיעו התיאטראות הציבוריים בישראל על כוונתם להציג בהיכל התרבות החדש בהתנחלות אריאל. בעקבות זאת פרסמו 36 אנשי תיאטרון, מחשובי היוצרים בארץ, מכתב הקורא להנהלותיהם לקיים את פעילות התיאטראות בתחומי מדינת ישראל הריבונית שבתוך הקו הירוק, ומודיע על סירובם להופיע בהתנחלות אריאל או בכל התנחלות אחרת (26 באוגוסט 2010). מכתב זה זכה לסיקור רחב בעיתונות המרכזית בישראל. בעקבות מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק התעורר גל של תגובות נגד מצד אנשי ציבור, פוליטיקאים ואמנים המתנגדים למחאה. גם "קונטרה-מחאה" זו קיבלה סיקור עיתונאי רחב בכלי התקשורת המרכזיים. עם פתיחתו של ההיכל בתחילת חודש נובמבר עלה שוב הנושא לראש סדר היום התקשורתי.
>> לתקציר המחקר
>> אפשר גם אחרת: הצעות לעריכה חלופית בסיקור מחאת האמנים
"אין כניסה ליישובים"
כך סוקרה הצעת חוק הסדר ועדות הקבלה בתקשורת הישראלית המרכזית
פברואר 2011
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של הצעת חוק הסדר ועדות הקבלה בכלי התקשורת המרכזיים בישראל. המחקר נכתב עבור "שותפות-שארקה"- פורום של ארגוני חברה אזרחית, בהם ארגון קשב, המחוייבים לערכים דמוקרטיים ומקדמים עתיד שוויוני ומשותף ליהודים ולערבים-פלסטינים אזרחי ישראל.
ב-27 באוקטובר 2010, אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המסדירה ועדות קבלה ביישובים קהילתיים קטנים (המונים עד 500 תושבים). הצעת החוק השנויה במחלוקת מצטרפת, לדעת רבים, לשורת הצעות חוק בעלות אופי אנטי דמוקרטי, גזעני ומפלה שהגיעו לכנסת ישראל בתקופת כהונתה זו, ונמצאות בשלבים שונים בתהליך החקיקה. ברבות מהצעות החוק המונחות על שולחן הכנסת יש פגיעה בציבור הערבי כמכלול. הצעות חוק אלה ראויות לדיון תקשורתי הולם מעצם היותן נתונות בויכוח ציבורי, משפטי וערכי עמוק.
>> לתקציר המחקר
ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה: איך הפך "ביטחון" ל"כישלון" בסיקור התקשורתי?
השאלות שהתקשורת הישראלית לא שאלה
יוני 2010
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של ההחלטה הממשלתית על שינויים במדיניות הסגר האזרחי על רצועת עזה, בארבעת העיתונים המרכזיים בישראל.
ב-20 ביוני 2010 הודיעה ממשלת ישראל על שינוי במדיניות הסגר על רצועת עזה ועל פתיחת המעברים להכנסת סחורות אזרחיות, שהיו אסורות למעבר בארבע השנים האחרונות. שינוי רדיקלי זה במדיניות הממשלה, שבא בעקבות פרשת משט הספינות הטורקיות, מעורר שאלות נוקבות באשר לאופן הסיקור של מדיניות הסגר בתקשורת הישראלית המרכזית. ראש הממשלה ומקורבים לו טענו שהסגר האזרחי מרחיק הלכת על יותר ממיליון וחצי בני אדם – סגר שנמשך ארבע שנים – לא השיג כל תוצאה חיובית עבור ישראל ואף הזיק לאינטרסים שלה. דווקא בימים אלו ראוי היה שהעיתונות הישראלית המרכזית תעלה שאלות בנוגע לתבונה ולאחריות של מקבלי ההחלטות שהחליטו להנהיג אותו.
>> לתקציר המחקר
אם תרצו – זו אגדה
כשלים ועיוותים במחקר של תנועת "אם תרצו" כנגד הקרן החדשה
פברואר 2010
"קשב" מנתח את הכשלים המבניים במחקרם של תנועת "אם תרצו" ומצביע על העובדות שהתקשורת הישראלית לא סיפרה על זהותם ומניעיהם של מחבריו.
לאחרונה פרסמה תנועת "אם תרצו" מחקר התוקף את מעורבות הקרן וארגוניה בדו"ח ועדת גולדסטון, שמונתה על ידי האו"ם לבדיקת אירועי עופרת יצוקה. מחקר זה זכה להד תקשורתי נרחב וכתבות אודותיו, או ראיונות עם מחבריו, פורסמו בעיתון "מעריב", בערוץ 2, בערוץ 1, בגלי צה"ל וברשת ב' של קול ישראל. בהתבסס על מחקר זה פתחה תנועת "אם תרצו", המגדירה את עצמה "תנועת מרכז חוץ פרלמנטארית לחיזוק ערכיי הציונות בישראל", בקמפיין ציבורי נרחב כנגד הקרן החדשה, ופעיליה הפגינו, עטויי כאפיות לראשם, מול ביתה של חה"כ לשעבר, נעמי חזן, נשיאת הקרן. בדו"ח עצמו ובראיונות בעיתונות טענו ראשי התנועה כי ארגוני הקרן החדשה הם כגייס חמישי אשר פוגע בביטחון המדינה.
>> לתקציר המחקר
התקשורת הישראלית והמלחמה בעזה
הסיקור התקשורתי של מבצע "עופרת יצוקה" ובעקבותיו
דצמבר 2008 – אוגוסט 2009
בקובץ זה ארבע סקירות שערך קשב בנושא הסיקור התקשורתי במהלך מבצע "עופרת יצוקה", בין דצמבר 2008 לינואר 2009, ושתי סקירות נוספות שהתייחסו לתחקירים ועדויות שהתפרסמו בחודשים שלאחר המבצע.
רשימת הסקירות:
1. "פגענו בול" – סיקור היומיים הראשונים למבצע "עופרת יצוקה" בעיתונות הישראלית המודפסת
2. "מה יקרה קודם, הפוגה הומניטארית או מהלך קרקעי?" – סיקור האופציות המדיניות להפסקת הלחימה בעזה
3. "הושמדה משאית גראד בדרכה למקום מסתור" – השאלות שלא נשאלו
4. "בית ספר או עמדת ירי?" – כך סיקרה התקשורת הישראלית עוד מקרה של הרג אזרחים
5. כל הכבוד לצה"ל? מדד האמינות של תחקירי הצבא בנוגע להרג אזרחים בעזה
6. מדינת ישראל נגד "שוברים שתיקה" – בסיקור התקשורתי של דו"ח הארגון על התנהלות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה"
מבולבלים: "כך מסמסנו את אנאפוליס";
הסיקור התקשורתי סביב הועידה.
אוגוסט 2008
מחקר זה בוחן כיצד סיקרו העיתונים המרכזיים בישראל את המהלכים המדיניים סביב ועידת אנאפוליס, בה התחייבו שני הצדדים להגיע להסכמה על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני עד לסוף שנת 2008.
בועידת אנאפוליס, שהתקיימה בנובמבר 2007 במדינת מרילנד בארה"ב, התחייבו הצדדים להגיע להסכמה על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני עד לסוף שנת 2008. עשרה חודשים אחרי כינוסה של הועידה, בסיומה של תקופה פוליטית עם פרישתו של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, ההבטחות להגיע למתווה מוסכם לפתרון הסכסוך עד סוף 2008 נראות רחוקות מהגשמה. דווקא בנסיבות אלה ראוי לבדוק את השאלה כיצד סיקרה התקשורת המרכזית בישראל את המהלכים המדיניים סביב ועידת אנאפוליס. חשיבות הממצאים אינה רק בהקשר של סיקור אותה ועידה ושל אותה תקופת זמן, אלא באשר לסיקור כל תהליך מדיני באזורנו. להמשך...
;שאלו לשלומה
ירושלים והתקשורת הישראלית.
יוני 2008
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי בכלי התקשורת המרכזיים בישראל, של נושאים הנוגעים לירושלים, כגון חלוקת העיר, ייהוד חלקה המזרחי, חפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה ומרקם החיים בעיר.
סוגיית ירושלים ניצבת בלב לבו של הסכסוך היהודי-פלסטיני, הן בשל קדושתה עבור שלוש הדתות והן בשל משמעותה ההיסטורית ומעמדה הגיאו-פוליטי המיוחד. נסיבות אלו מקנות לדיון בסוגיה ממד מיתי ואמוציונאלי. מכאן גם נובעת החשיבות המיוחדת של סיקור נושא ירושלים בצורה מאוזנת, שקולה ועניינית. חשיבות זו גוברת בתקופה בה מתחדשים מגעים מדיניים בין ישראל לרשות הפלסטינית. דווקא בתקופה כזו עולה הנחיצות בסיקור תקשורתי המציג את הסוגיה על הקשריה הרחבים, המקיים דיון ביקורתי והמטיל ספק בשיח הממסדי, המטשטש בדרך כלל. סיקור כזה הכרחי על מנת לחשוף את סבך הבעיות ואת תמונת המציאות המורכבת של סוגיית ירושלים. להמשך ...
כך דיווחה התקשורת על עוד יום של אלימות מתנחלים בחברון;
האם צרכני התקשורת בישראל מבינים את המתרחש במקום הפרוע ביותר בשטחים?
יוני 2008
.מחקר זה בוחן את הסיקור או היעדר הסיקור של סיור חברי מר"צ בעיר חברון ותגובתם האלימה של המתנחלים באזור, באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל.
סיור של חברי מר"צ בעיר חברון שהתקיים ב-17 ביוני 2008 במחאה נגד הגבלות המשטרה על כניסת פעילי שמאל לעיר נתקל בתגובות אלימות מצד המתנחלים. ברקע הדברים – מאבק ארגון המחאה "שוברים שתיקה" על הזכות לקיים סיורים בעיר חברון. בעקבות אלימות מתמשכת של המתנחלים כלפי הסיורים, המתבטאת בצעקות, גידופים, זריקת ביצים ולעיתים אף אלימות פיזית, בחרה משטרת חברון, במקום לאכוף את החוק על המתנחלים, למנוע את הסיורים, בטענות של "שטח צבאי סגור" או בנימוק של "התקהלות בלתי חוקית". להמשך...
הדג מסריח מהכותרת;
הרג משפחת אבו-מועתק הפלסטינית ומכבסת המילים הבטחונית.
אפריל 2008
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של הרג משפחת אבו-מועתק בידי כוחות הביטחון בעיתונים המרכזיים בישראל.
שלושת העיתונים המרכזיים סיקרו באופן מגוון והוגן את הרג משפחת אבו-מועתק הפלסטינית בפעולת צה"ל; רק הכותרות הראשיות שלהם המשיכו את מסורת מכבסת המילים הבטחונית. במזרח אין כל חדש, שוב משפחה פלסטינית נמחקה מעל פני האדמה והתמונות של הילדים הקטנים על האלונקות, שאומרות את הכל, לא מספקות את הכותרת האחת והיחידה המתבקשת.כמו במקרים קודמים, הריגתם של שבעת בני משפחת ע'אליה בחוף עזה ביוני 2006 ושל 19 האזרחים מבית חאנון בנובמבר אותה שנה, התקשורת המרכזית בישראל מתקשה לעכל פאשלה נוספת של צה"ל – הריגת חמשת בני משפחת אבו-מועתק אתמול (ה-28 באפריל) – ומנסה לתרץ, להסביר ולהרגיע, שבסך הכל שוב מדובר בויכוח על אשמה ועל אחריות, ועיקר העניין בתדמית ובהסברה. להמשך...
ואת מפת הדרכים כבר הזכרנו?
התקשורת הישראלית וחידוש הבנייה מעבר לקו הירוק.
מרץ 2008
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי, במידה והיה, של החלטת הממשלה להפשיר את הבנייה בגבעת זאב, ואת האירועים שהתרחשו בעקבותיה, בכלי התקשורת המרכזיים בישראל.
פחות מארבעה חודשים מאז ועידת אנאפוליס וממשלת ישראל, לפי הטענות, מפרה את התחייבויותיה. מה עשתה עם זה התקשורת הישראלית? לא הרבה. מחקר זה בוחן האם החלטת הממשלה העלתה את הדיון בחידוש הבנייה לקדמת הסיקור; האם הנושא הגיע לכותרות לאחר שהושמעה ביקורת בינלאומית, ביקורת שאליה הצטרפו גם דבריה של שרת החוץ ציפי לבני; או שמא כל הסוגיה כלל לא הגיעה לקדמת הסיקור התקשורתי בישראל.להמשך...
"אם עברייה ורק אם עברייה";
מבט מגדרי על סיקור מלחמת לבנון השנייה בטלוויזיה הישראלית.
דצמבר 2007
מחקר זה עוסק במרכיבים המגדריים של הסיקור התקשורתי של מלחמת לבנון השנייה בטלוויזיה הישראלית. הוא מבוסס על ניתוח מספרי של אזכורי נשים מול גברים ועל ניתוח תמטי של אופני הייצוג של נשים בסיקור.
המחקר מראה כי נשים עמדו במרכזן של 5% בלבד מתוך 1,714 כתבות הטלוויזיה שנבדקו. הן אוזכרו בפחות מ-1% מהפתיחים של הקריינים באולפן. כמעט רק נשים יהודיות זכו לייצוג. במסגרת זו הן הופיעו בשלושה מרחבים שונים. המרחב הראשון, שבו הופיע מרבית הייצוג של נשים, היה סיקור העורף הישראלי. בהקשר זה נשים הוצגו בשני תפקידים מרכזיים: כקורבנות אומללות של המלחמה ו/או כמטפלות (של ילדים, חולים, זקנים וכדומה) במסגרת תפקידן המשפחתי במרחב הפרטי. ייצוג זה נשמר בעיקר לנשים מזרחיות. להמשך...
;"מלחמה עד הרגע האחרון"
התקשורת הישראלית במלחמת לבנון השנייה.
יולי 2007
מחקר זה בוחן כיצד סיקרה התקשורת המרכזית בישראל את מלחמת לבנון השנייה, תוך ניתוח של למעלה מ-9,000 כתבות ואזכורים שנכתבו או שודרו במהלך המלחמה.
בשנה שחלפה מאז מלחמת לבנון השנייה, נשטפה החברה הישראלית בגל חסר-תקדים של ביקורת כלפי מקבלי ההחלטות בממשלה ובצה"ל. בניגוד למלחמות קודמות, הגיעו רבות מהעובדות היסודיות לגבי המלחמה הזו לידיעת הציבור כמה חודשים לאחר שהסתיימה – בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד והפרוטוקולים של דיוניה. באווירה הזו, נוצר גם הרושם כאילו אמצעי התקשורת הישראליים, שהובילו את גל הביקורת הזה, היו ביקורתיים כלפי המלחמה גם במהלכה. לא כך עולה מממצאי המחקר המקיף של קשב על סיקור המלחמה בתקשורת הישראלית.
>> לתקציר המחקר
>> למחקר המלא
;"כשהתותחים רועמים"
מחוף עזה לבית-חאנון: הסיקור התקשורתי של הרג אזרחים פלסטיניים ברצועת עזה.
מאי 2007
מחקר זה בוחן כיצד סיקרו אמצעי התקשורת המרכזיים בישראל שני מקרים בהם נהרגו 27 אזרחים פלסטיניים חפים מפשע ברצועת עזה.
שנה לאחר ההתנתקות מרצועת עזה נמשך מעגל האלימות באזור. ירי הקסאמים מהרצועה לעבר ישראל התגבר וגרם לנפגעים. במקביל, הפעילה ישראל כוח רב, שבא לידי ביטוי ב"סיכולים ממוקדים" ובירי ארטילרי מאסיבי לעבר ריכוזי אוכלוסייה ברצועת עזה, שגבה חיי אזרחים פלסטיניים רבים וגרר תגובות ביקורת בארץ ובעולם. גורמים בחברה הישראלית – בתוכם מדינאים ואנשי צבא – הטילו ספק בתועלת המדינית והצבאית הטמונות בשימוש בירי הארטילרי, ואף טענו כי פעילות זו תורמת להסלמת מעגל האלימות. דו"ח המחקר של קשב בודק כיצד ייצגה התקשורת הישראלית את המציאות הזו: להמשך...
מדד הפחד;
כשלים באופן הצגת אזרחי ישראל הערבים בעיתון מעריב.
מרץ 2007
מחקר זה מציג סיקור תקשורתי שגובל בהסתה ובעידוד לגזענות כלפי אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, בעיתון מעריב.
ממצאי קשב בעבר העלו עיוותים חריפים באופן הצגת אזרחי ישראל הערבים בתקשורת הישראלית, במיוחד בכל הקשור לאיום הנשקף מהם למדינת ישראל. השבוע הציג "מעריב" כשלים אלו בצורה חריפה במיוחד. להמשך...
את מי מעניין מותו של עוד אזרח פלסטיני?
או מיהו ענאן א-טיבי?
מרץ 2007
מחקר זה בוחן את סיקור מותו של אזרח פלסטיני מירי חיילי צה"ל , בשלושת העיתונים הגדולים בישראל.
מחקר קשב בעבר העלה כי התקשורת הישראלית מייחסת חשיבות מועטה לאירועים בהם נהרגים פלסטינים מאש כוחות הביטחון הישראליים. השבוע הראו העיתונים שהרבה לא השתנה. ביום שני, 26.2.2007 נהרג תושב שכם, ענאן א-טיבי, בן 50, מירי של חיילי צה"ל שפעלו בשכם במסגרת מבצע רחב הקף של צה"ל (מבצע "חורף חם"). למחרת האירוע בחרו שלושת העיתונים היומיים בישראל להתייחס לאירוע באופן הבא: להמשך...
רגע של גאווה לאומית;
הסיקור התקשורתי של ההשתלטות על כלא יריחו.
אפריל 2006
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של פריצת כוחות הביטחון הישראלים למתחם המוקטעה ביריחו, באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל.
ב-14 במרץ 2006 פרצו כוחות גדולים של צה"ל למתחם המוקטעה ביריחו, הרסו את חלקו ועצרו את יושביו. תחנות טלוויזיה מכל העולם הציגו בשידור ישיר תמונות של עשרות גברים פלסטינים מובסים ומושפלים בתחתוניהם. צוות המחקר של קשב בדק את סיקור הפעולה ביריחו, בין ה-14 ל-17 במרץ, בשלושת העיתונים הישראליים המרכזיים – "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו-"הארץ" – ובמהדורות החדשות המרכזיות – של ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10. דו"ח המחקר מראה כי התקשורת הישראלית תמכה בפעולת צה"ל ביריחו, מלכתחילה, בצורה נלהבת והצדיקה אותה. היא מיעטה לעסוק בהשלכות האפשריות על הרשות הפלסטינית והאזור בכלל. רק בימים שלאחר הפעולה הופיעו גם דברי ביקורת, שהציגו סימני שאלה משמעותיים על תועלתה והשלכותיה האפשריות. להמשך...
"שוד הקרקעות הגדול" ונאומו "הפייסני" של ראש הממשלה;
הקשר בין דו"ח המחקר של "שלום עכשיו" ונאומו של אולמרט.
נובמבר 2006
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל, של דו"ח הקרקעות שפרסם ארגון "שלום עכשיו" וחשף הקמת התנחלויות בלתי חוקיות על קרקעות פלסטיניות, אל מול הסיקור של נאומו של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט.
בעוד נאומו של אהוד אולמרט, שהוכתר כנאום פייסני ובעל מעוף, קיבל כותרות אוהדות ונדיבות, הדו"ח החמור של שלום עכשיו, על "שוד הקרקעות הגדול" בגדה המערבית כמעט ולא קיבל סיקור בכלל. והפלסטינים? הם נשארו בעיני העיתונות הישראלית מחמיצי הזדמנות סדרתיים. זה מה שהציבור הישראלי יכול היה ללמוד השבוע על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. להמשך...
"מכירת חיסול";
סיקור הריגת פלסטינים בידי כוחות הביטחון בתקשורת הישראלית.
מרץ 2006
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של הרג פלסטינים מאש כוחות הביטחון הישראליים ואת סוגיית מדיניות החיסולים באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל.
המציאות האלימה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני גובה מחיר דמים כבד מאוד משני הצדדים. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, נהרגו למעלה מ-3,300 פלסטינים על-ידי כוחות הביטחון של ישראל. באותה תקופה נהרגו למעלה מ-1,000 ישראלים בידי פלסטינים. אופן סיקור מקרי ההרג משפיע על יכולתם של צרכני התקשורת בישראל להבין את מורכבות הסכסוך, לפענח את הקשריו המרובים ולשקלל גורמים המשפיעים על גובה הלהבות. לא ניתן להבין את הקונפליקט ואת מעגל האלימות הנוכחי ללא הכרת נתוני היסוד של המציאות בשני הצדדים. אזרחי ישראל חשופים לסיקור רחב ואינטנסיבי בכל הנוגע לאירועים בהם נהרגים ישראלים מידי פלסטינים; אחת השאלות המרכזיות שנבקש לבדוק כאן היא האם מקבלים צרכני התקשורת הישראלים את המידע הבסיסי על הריגתם של פלסטינים בידי כוחות הביטחון הישראליים. להמשך...
מנותקים;
אמצעי התקשורת בישראל את ההתנתקות.
ינואר 2006
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של "ההתנתקות" בשבועות שקדמו לה ובמהלכה, ביותר מאלפיים משדרים כתבות וידיעות באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל.
העצמת האיום מצד מתנגדי ההתנתקות והבלטת תרחישים קיצוניים: במהלך השבועות שלפני ההתנתקות, וגם בימי ההתנתקות עצמם, חזרו אמצעי התקשורת הישראליים והזהירו מפני עימות אלים בין המתנחלים לבין אנשי כוחות הביטחון. תסריטים אלה, שלא התממשו, כבשו את הכותרות. מעל 1,000 כתבות עסקו במחאת המתנחלים כנגד ההתנתקות. יותר מ-600 מהן דווקא כללו מידע חשוב שסייג את התסריטים הקיצוניים. אבל אלה הופיעו באופן שיטתי בעמודים האחוריים ובתוככי מהדורות החדשות, לעתים מזומנות תחת כותרות מטעות. 500 הכתבות שחזרו ופירטו את התרחישים הקיצוניים זכו, לעומת זאת, לכותרות ראשיות. המידע על המגמות המתונות הגיע, אם כן, למערכות החדשות - לפני ותוך-כדי הפינוי. להמשך...
מי מדווח לנו כשהפלסטינים מגנים פיגוע?
סיקור הגינויים הפלסטיניים לאחר הפיגוע בנתניה.
דצמבר 2005
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של הגינויים הפלסטיניים נגד פיגוע ההתאבדות בקניון השרון בנתניה, בכלי התקשורת הישראלית המרכזיים בישראל.
פיגועי טרור של פלסטינים נגד ישראלים מעוררים, באופן טבעי, צפייה ודרישה ישראלית לגינוי פלסטיני חד משמעי של המעשים הללו. קיומו או העדרו של הגינוי, כמו גם סגנונו וניסוחו, עשויים להיות בעלי השפעה עמוקה על הישראלים ועל תפיסתם את הרשות הפלסטינית ואת הפלסטינים בכלל. במקרים מסוימים בעבר דיווחו כלי תקשורת ישראלים על מקרים שבהם יו"ר הרשות הפלסטינית (ערפאת) דווקא לא גינה פיגוע. הגינוי, לפיכך, יכול לשמש נדבך חשוב בחיזוק או בערעור של קונספציית ה"אין פרטנר" של הישראלים כלפי הפלסטינים, גם אם מדובר בגינוי מילולי בלבד ולא בנקיטת צעדים של ממש. להמשך...
שקט, מתנתקים!
סיקור הפסקת האש המתוחה בין ישראל והרשות הפלסטינית בעקבות הבנות שארם א-שייח'.
אוגוסט 2005
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל של הפרות הפסקת האש שנקבעה לאחר פסגת שארם א-שייח', משני צידי קו העימות.
ב-8 בפברואר 2005 בפסגת שארם א-שייח', הכריזו ראש הממשלה, אריאל שרון, ויושב-ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, על הפסקת אש בין הצדדים – לאחר יותר מארבע שנים של אינתיפאדה. מאז הפסגה, מחליפים שני הצדדים, חדשות לבקרים, האשמות הדדיות על הפרות מכוונות ולא-מכוונות של ההבנות. דו"ח זה מבקש לבחון כיצד סיקרו אמצעי התקשורת הישראליים את הפסקת האש, כיצד פירשו את פעולותיהם, החיוביות והשליליות, של שני הצדדים – וכיצד טיפלו בהצהרותיהם של שני הצדדים בכל הנוגע להפרות הפסקת האש של הצד השני. להמשך...
המציאות המדומה של ערוץ - 2;
סיקור האירועים סביב בית משפחת שרבאתי בחברון.
אפריל 2005
מחקר זה עוסק בסיקור התקשורתי של הקמת החומה סביב בית שרבאתי בחברון, בעקבות פסיקת בג"צ, בכלי התקשורת המרכזיים בישראל
בשבוע השני של אפריל 2005 סיפרו כל כלי התקשורת המרכזיים בישראל, למעט ערוץ 2, סיפור דומה על האירועים סביב בית שרבאתי בחברון. תקציר הסיפור הוא כזה: בני משפחת שרבאתי מתגוררים בבית עתיק בלב חברון, למעלה ממאתיים שנה. מאז שנת 1979, עת הקימו מתנחלי חברון את שכונת 'אברהם אבינו' בסמוך לביתם, לאחר שהשתלטו בכוח על השוק הסיטונאי בעיר, סובלים בני המשפחה מהתנכלויות בלתי פוסקות מצדם, בכלל זה יידוי אבנים וחפצים אחרים, ניפוץ שמשות, זריקת אשפה, וניסיונות הרס והצתה. להמשך...
חיי כלב;
דמו של מי שווה יותר - של אזרחים פלסטיניים או של כלב "יהודי"?
מרץ 2005
מחקר זה עוסק בסיקור התקשורתי באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל, של מותו של כלב ששימש את צה"ל , אל מול העדר הסיקור התקשורתי של מותם של שישה אזרחים פלסטינים.
במהלך חודש פברואר נהרגו בידי כוחות הביטחון שישה אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה (מתוכם שני קטינים, עפ"י נתוני "בצלם") ונפצעו עשרות. אף אחד מן המקרים הללו לא זכה לסיקור נרחב ונרגש כמו זה שליווה את מותו של הכלב "ארקוס" אשר נהרג בעת מצוד אחר חשוד במעורבות בפיגוע במועדון הסטייג' בתל אביב. צרכן התקשורת הישראלי התוודע לפגיעה בפלסטינים בעמודים הפנימיים של העיתונים או בשולי המהדורות. מבין העיתונים רק "הארץ" (ב-6.2.2005) דיווח בהרחבה על שני פלסטינים לא חמושים שנהרגו בעת שניסו להיכנס לישראל. להמשך...
"מחוות ישראליות";
כיצד סוקרו צעדי ישראל בעקבות פסגת שארם?
מרץ 2005
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של צעדי ישראל בעקבות פסגת שארם, בתקשורת המרכזית בישראל, מבלי לנקוט עמדה באשר לצעדים שישראל נקטה בפועל או באשר לצעדים שהיה עליה לנקוט.
בתקופה שלאחר נפילת ממשלת אבו-מאזן הראשונה, ב-2003, נשמעו קולות רבים במערכת הפוליטית והביטחונית לפיהם ישראל נהגה בקמצנות כלפי אבו מאזן והפלסטינים, וכך החמיצה את ההזדמנות לנצל את הפסקת האש כדי להביא לחידוש התהליך המדיני ותרמה לנפילת ממשלתו. בין השאר אמר זאת הרמטכ"ל יעלון ב-29.10.2003, כאשר מתח ביקורת גלויה על מדיניות הממשלה בשטחים (הדברים הופיעו בהרחבה ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ"). עמדה זו לא הייתה מקובלת על חלק מבכירי המערכת. להמשך...
בוש: רצף טריטוריאלי למדינה הפלסטינית;
סיקור נאומו של נשיא ארה"ב.
פברואר 2005
מחקר זה בוחן את הסיקור בכלי התקשורת המרכזיים בישראל, של נאומו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש, הדן בתהליך השלום והקפאת ההתנחלויות.
מאז הסתלקותו של יאסר ערפאת ובחירתו של אבו מאזן כיורש, וביתר שאת מאז ועידת שארם והמשך התהליך הפוליטי סביב ההתנתקות, מלווים כלי התקשורת המרכזיים בישראל במילים חגיגיות ובביטויים רגשיים את סדר היום שמוביל ראש הממשלה אריאל שרון. מעבר לכך ניכרת בסיקור החדשותי הפחתה בבחינה ביקורתית של צעדי ישראל והצנעה של מרכיבים בעייתיים בתמונת המציאות. מאז ועידת שארם בא הדבר לידי ביטוי בתחומים שונים, הנה אחד מהם: להמשך...
"אבו מאזן רוצה עוד"?
.סוגיית שחרור אסירים פלסטיניים בעיתונות הישראלית הכתובה.
פברואר 2005
מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של סוגיית שחרור האסירים הפלסטיניים מבתי הכלא בישראל, בימים שקדמו לפסגת שארם א-שייח', בשלושת העיתונים המרכזיים בישראל.
הנושא אשר זכה להתייחסות הרחבה ביותר בסיקור של העיתונות הכתובה בימים שקדמו לפסגת שארם א-שייח' (בין 4.2.2005 ל- 6.2.2005) היה סוגיית שחרור האסירים הפלסטיניים מבתי הכלא בישראל. הכותרת הראשית ב"הארץ" ביום שישי, 4.2.2005 קובעת: "ברשות לא מסתפקים במחוות ישראל ודורשים שחרור אסירים ותיקים". כותרת ראשית בעמוד 2 ב"ידיעות אחרונות" באותו היום קובעת כי "אבו מאזן רוצה עוד". כותרת המשנה מוסיפה "הפלשתינים 'התאכזבו' מהצעת ישראל לשחרר 900 אסירים וניסו ליצור משבר כדי להשיג יותר". להמשך...
"בנפול אויבך";
סיקור מותו של ערפאת בתקשורת הישראלית.
ינואר 2005
מחקר זה בוחן את אופן הסיקור של מחלתו ומותו של ערפאת, באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל, החל מהדיווחים הראשונים על מחלתו ועד כמה ימים לאחר קבורתו.
דיווחי התקשורת הישראלית על מצבו של ערפאת שיקפו יותר מכל את "הקונספציה" שהשתרשה בשנים האחרונות בישראל, לפיה אין פרטנר פלסטיני לשלום וערפאת הוא האחראי הבלעדי על המתרחש באזור. קונספציה בעייתית זאת התגלתה במלוא עוצמתה בויכוחים הפנימיים באמ"ן שנחשפו בסדרת ראיונות ב"הארץ" החל מאמצע 2004. בראיונות אלה ביקרו בכירי המודיעין לשעבר, האלוף עמוס מלכא, עמוס לביא ומתי שטיינברג בחריפות את התפיסה שאימצה מערכת הביטחון וממשלת ישראל, שגרסה כי ערפאת אחראי באופן בלעדי להתמוטטות תהליך השלום ולגל האלימות ששטף את האזור. להמשך...
 |
 |
 |
 |