Communicating Peace:

סדנה ללימוד קריאה ביקורתית לתקשורת.

מרץ 2010

מערך הוראה זה מקנה לקוראיו מודעות לאופן בו מעצבת התקשורת את תפיסת עולמנו ולימוד דרכים לצריכה ביקורתית שלה. בעזרת מערך ההוראה ניתן להכשיר צעירים יהודים וערבים בישראל לקריאה ביקורתית של תקשורת ולהבנה טובה יותר של אופן פעולתם של כלי התקשורת. הכלים לצריכה ביקורתית של תקשורת המוקנים בעמודים הבאים, ניתנים ליישום בכל נושאי הסיקור התקשורתי החל מסיקור מיעוטים (דתיים, נשים, מזרחיים, בעלי מוגבלויות), דרך עיסוק בנושאי חברה וכלכלה וכלה בבחינה ביקורתית של עיתונות הספורט.

תקציר
בעידן המודרני הפכו כלי תקשורת ההמונים למקור המידע המרכזי בחברה. מרבית האזרחים מגבשים את תפיסות העולם שלהם, את עמדותיהם ואף את זהותם כשהם מתבססים על תכנים המופיעים בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט. התקשורת מהווה כלי מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות וההשתתפות הפוליטית של אזרחים בחברה דמוקרטית. לפיכך, מודעות לאופן בו מעצבת התקשורת את תפיסת עולמנו ולימוד דרכים לצריכה ביקורתית שלה, הם כישורים חיוניים אשר ראוי שיוקנו לכל אזרח בכלל, ולאזרחי ישראל בפרט.

החברה הישראלית מורכבת ממיעוטים רבים ומצויה בעיצומו של סכסוך אלים מזה עשרות שנים. מציאות זו מעצימה עוד יותר את השפעת התקשורת על עיצוב תפיסת המציאות של צרכניה. לכן עולה צורך דחוף בהקניית כלים לקריאה ביקורתית שלה.

חוברת זו מבוססת על סדנה לקריאה ביקורתית בתקשורת, שכותרתהCommunicating Peace, שערך "קשב" במהלך שנת 2009 לתלמידי תיכון יהודים וערבים. בסדנה השתתפו תלמידים מבית הספר התיכון של סח'נין ומבית הספר "חברותא" למנהיגות ותרבות, בסיוע השגרירות האמריקאית.

הפרק הראשון של מערך ההוראה מוקדש ללימוד כלים לקריאה ביקורתית של תקשורת, תוך תקווה כי אלו יאפשרו למשתתפים לנטרל את השפעת התקשורת ואת יכולתה לעצב את תפיסת עולמם. בפרק זה רקע תיאורטי על משמעותו של הסיפור העריכתי, והוא מלמד יסודות ב"קריאה בין השורות". הלימוד נעשה באמצעות תרגילים חווייתיים המבוססים על התנסות פעילה. חלק זה של המערך עומד בפני עצמו ומהווה יחידה סגורה.

הפרק השני עוסק ביישום הכלים שנלמדו בפרק הראשון, תוך דיון במקרה מבחן: סיקור אזרחי ישראל הערבים בעיתונות העברית. בחלק זה רקע תיאורטי על ייצוג מיעוטים בתקשורת בכלל, על ייצוג המיעוט הערבי בתקשורת הישראלית המרכזית בפרט, ועל תפקיד התקשורת באזורים של עימות אלים. בהמשך הפרק מערך חוויתי של התנסות בעבודת עריכה, המאפשר תרגול ויישום הכלים לקריאה ביקורתית של תקשורת ופותח פתח להעמקת הדיון בנושא הסיקור עצמו והבעיות החברתיות הקשורות בו.

עם זאת, הכלים לצריכה ביקורתית של תקשורת המוקנים למשתתפים בפרק הראשון ניתנים ליישום בכל נושאי הסיקור. מנחי הסדנה יכולים לבחור להשתמש במבנה המוצע בפרק השני כבסיס בלבד, ולהתמקד בנושא סיקור מסוים בו יבחרו – החל מסיקור מיעוטים (דתיים, נשים, מזרחיים, בעלי מוגבלויות), דרך עיסוק בנושאי חברה וכלכלה וכלה בבחינה ביקורתית של עיתונות הספורט.

מערך ההוראה בנוי באופן מודולארי, כך שניתן להשתמש בו בשלמותו, או בחלקים ממנו, בהתאמה לקהלי יעד שונים ולזמן העומד לרשות המנחה. ניתן להשתמש בשיעורים המוצעים כלשונם או להתבסס עליהם ולפתח אותם לכיוונים נוספים.

המערך נועד לסייע למורים ולמרצים, למדריכים בסדנאות עיתונות, לתלמידים ולסטודנטים, ולמעשה, לכל צרכן תקשורת המתעניין בשאלות של ייצוג מיעוטים בתקשורת, בכלל, ושל ייצוג המיעוט הערבי בישראל, בפרט. בעזרת מערך הוראה זה ניתן להכשיר צעירים יהודים וערבים בישראל לקריאה ביקורתית שלתקשורת ולהבנה טובה יותר של אופן פעולתם של כלי התקשורת. בדרך זו ניתן לבנות קהל קוראים מושכל שיוכל לעמוד ולדרוש מעורכים בכלי תקשורת לשמור על סיקור הוגן, מאוזן, מקיף, פחות מוטה ופחות מתלהם, כיוון שאפשר גם אחרת.