מדריך ישראלי-פלסטיני לקריאה ביקורתית של תקשורת
אוקטובר 2009
מערך זה לקריאה ביקורתית של תקשורת חדשותית, נוצר מתוך שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני במטרה לשנות את אופן הסיקור התקשורתי של הסכסכוך משני צידי קו העימות. מערך זה מציע לקוראיו כלים לקריאה ביקורתית של תכנים חדשותיים בהקשר הרחב ובפרט בהקשר הקונקרטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
תקציר
אומות המצויות בסכסוך לאומי נוטות לאמץ נרטיבים המחזקים את צדקת מאבקן והמעצימים את תכונותיו וכוונותיו השליליות של הצד השני, כמו גם את אחריותו לסבל הנמשך ולהעדר פתרון. גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני מסופר על ידי כלי התקשורת בשני הצדדים באופנים כאלה, לעתים אף כתמונת מראה, בה כל צד מציג סיפור הפוך. כך, למשל, מבליט הסיפור התקשורתי הפלסטיני את מציאות הכיבוש, שבעטיה הפלסטינים הם הקורבנות, את היותה של ממשלת ישראל כוחנית וסרבנית שלום, ואת אחריותה לאירועים האלימים באזור. מנגד, כלי התקשורת הישראליים מבליטים את יסוד האלימות והטרור שבהתנהלותם של הפלסטינים, את אי-רצונם או אי-יכולתם להגיע להסדר ואת היותם של הישראלים קורבן של סכסוך שלא הם אשמים בו. מעבר לתפיסות השונות ולהמשגה השונה בפרשנות המציאות, בעיקרו של דבר, מתגלים בשני הצדדים דפוסי סיקור דומים, היוצרים דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה של הצד השני. דפוסי הסיקור הללו מגבירים את החשדנות ההדדית בשני העמים, מעצימים את גובה הלהבות ומקשים על מציאת פתרון.
הבנת ההשפעה העמוקה של התקשורת על התנהלות הסכסוך, הובילה את ארגון "קשב" הישראלי וארגון "מפתאח" הפלסטיני לפעול יחדיו, משני צידי קו העימות, במטרה לשנות את הדרך בה מוצג סיפור הסכסוך בשיח התקשורתי אצל שני העמים. זאת, תוך תקווה ששיתוף פעולה זה יוביל לסיקור מאוזן יותר, הוגן ורחב, שעשוי להוביל למציאות טובה יותר.
מדריך מעשי זה ללימוד קריאה ביקורתית של חומרים חדשותיים, הוא תוצר של שיתוף הפעולה הייחודי הנמשך ברציפות מאז שנת 2004 . הוא מבוסס על פרויקט משותף, בו מנתח כל ארגון את הסיקור החדשותי בכלי התקשורת המרכזיים "בצד שלו", במטרה להשפיע על עיתונאים ועורכים לשנות דפוסי סיקור בעייתיים ומוטים.
למדריך זה שתי מטרות מרכזיות. האחת, לספק כלים לקריאה ביקורתית של תקשורת במובן הכללי של המושג. השנייה, לקדם קריאה ביקורתית של אמצעי התקשורת בהקשר הקונקרטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כאמור, כלי התקשורת בשני הצדדים שיחקו לאורך השנים תפקיד מסובך, ולאו דווקא חיובי, בהתפתחותו של הסכסוך הזה. הם שיחקו תפקיד מרכזי בהגדרת הסכסוך ומשמעותו עבור הציבור הישראלי והפלסטיני. היכולת לקרוא מסרים חדשותיים באופן ביקורתי, עשויה, על כן, לנטרל במידה כזו או אחרת את יכולתם של אמצעי התקשורת ― ובעיקר את יכולתם של גורמי הכוח המפעילים לחצים על אמצעי התקשורת ― לעצב את תמונת העולם של צרכני התקשורת על-פי האינטרסים התקשורתיים קצרי המועד שלהם. בנוסף, אפשר גם לקוות כי מדריך זה יאפשר לאנשי התקשורת עצמם לפתח כלים חדשים של ביקורת עצמית, שיאפשרו, עם הזמן, ייצור מוגבר של חדשות שאינן מסייעות להנצחת הסכסוך, אלא דווקא לפתרונו.
> להורדת המדריך