- דף הבית
- מי אנחנו
- מחקר תקשורת
- חינוך לקריאה ביקורתית של תקשורת
- מעקב: ירושלים והר הבית
- פעילות ציבורית
-
קשב והתקשורת
- דרישות קשב לעיתונות הוגנת
- קבילות לכלי תקשורת
-
הודעות לעיתונות
- פרס העיתונות של קרן אנה-לינד הוענק לעיתונאי ומנכ"ל ארגון "קשב" יזהר באר.
- אישור חוק החרם - תולדה של האווירה הציבורית
- התיקון לחוק לשון הרע מהווה גזר דין מוות עבור העיתונות החוקרת
- פרופ' מרדכי קרמניצר ביום עיון על הסיקור התקשורתי של פרשת ג'וואהר אבו-רחמה:
- "התיקון לחוק לשון הרע יפחית את התחקירים ודברי הביקורת שיפורסמו בתקשורת"
- פרויקט חדש לקידום קריאה ביקורתית של תקשורת בקרב מורים ובני נוער יהודים וערבים
- קשב ועיר עמים לראש הממשלה נתניהו
- קציני צה"ל ושרים הם האחראים העיקריים לציטוטים השליליים בדוח גולדסטון
- "פגענו בול"
- ראיונות עם אנשי תקשורת
- הופעות בתקשורת
- קשב ברשת
- תקשורת תחת מתקפה
- עוד על דמוקרטיה ותקשורת
|
הודעות לעיתונות |
אישור חוק החרם - תולדה של האווירה הציבורית
ממחקר "קשב" עולה כי חוק החרם שקיבלה הכנסת התאפשר בגלל שיח ציבורי ותקשורתי מתלהם ועוין כלפי גילויי ביקורת מבית
12/07/2011
האווירה הציבורית שאפשרה את קבלת חוק החרם משתקפת, למשל, בהעדר הסובלנות, חוסר ההוגנות והתוקפנות שהציגה העיתונות המודפסת כלפי מחאת האמנים בסוף אוגוסט 2010 נגד הופעה בהיכל התרבות בהתנחלות אריאל.
בהתבסס על סדרה של מחקרים המנתחים את הסיקור התקשורתי של מגמות אנטי-דמוקרטיות בישראל בשנים האחרונות, טוען "קשב" כי ראוי להסתכל על אחריותם של כלי התקשורת בהבניית התודעה הציבורית ובעיצוב השיח השולט. כך אפשר להבין כיצד נכנסו לספר החוקים של הדמוקרטיה הישראלית חוקים אנטי דמוקרטיים בעליל, מהסוג של חוק החרם שאושר השבוע בכנסת. החוק לא נוצר בחלל ריק והתמיכה בו קשורה באופן הדוק להתדרדרות השיח הציבורי והתקשורתי בישראל מאז מבצע "עופרת יצוקה" וביתר שאת מאז כינונה של הקואליציה הנוכחית. מחקרי קשב בנושא מצביעים על כך בבירור.
האווירה הציבורית שאפשרה את קבלת חוק החרם משתקפת, למשל, בהעדר הסובלנות, חוסר ההוגנות והתוקפנות שהציגה העיתונות המודפסת כלפי מחאת האמנים בסוף אוגוסט 2010 נגד הופעה בהיכל התרבות בהתנחלות אריאל, או בלשון העיתונים "חרם האמנים".
מחקר קשב מצא כי בשלושה מהעיתונים הגדולים בישראל, הסיקור התאפיין בהטיה חריפה בהצגת עמדת האמנים המוחים אל מול ההתנגדות לה. לרוב ביטאו עיתונים אלה הזדהות מוחלטת עם עמדות המתנגדים למחאה. מעבר לכך, אופן הצגת המחאה תייג אותה כבלתי לגיטימית ובלתי ראויה. תוך שימוש בוטה באמצעים עריכתיים, הוצאה המחאה מהקשרה והוצגה כביקורת בלתי קבילה הגובלת בבגידה במדינת ישראל.
מנכ"ל קשב, יזהר באר, אומר כי אישור חוק החרם בכנסת קשור בטבורו לשיח ציבורי זה, ואין להבין אותו במנותק ממנו. סוג שיח כזה הוא המאפשר לקואליציה הנוכחית להעביר חוקים דורסניים, אשר מערערים את יסודות הדמוקרטיה, חוקים אשר לא ניתן להעלות על הדעת כמותם בדמוקרטיה מתוקנת.
 |
 |
 |
 |